סְבִיבְךָ סְבִיבֵנוּ סְבִיבִי

חדוה הרכבי

מֵאָז הִטְמִינוּ אֶת גּוּפְךָ בָּהָר, 
יוֹם יוֹם אֲנִי קְבוּרָה עִמְּךָ בָּהָר.
שָׁם, לְיַד הַקִּיר,
עִם רִבּוּעֵי־נְיָר לָבָן צָפִים מִקִּיר אֶל קִיר.
חֲבוּיִים בֵּין אֲבָנִים וְרִגְבֵי עָפָר,
שְׁנֵינוּ מְטַפְּסִים בְּמַדְרֵגוֹת קַרְטוֹן זְעִירוֹת,
וְהַדָּם לֹא מַפְסִיק לִרְעֹד
בְּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ, בְּמַאֲוַיֵּינוּ,
בְּדִמְיוֹנוֹתֵינוּ, בְּשִׁגְיוֹנוֹתֵינוּ, אוֹ אֲפִלּוּ
סְתָם, בֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדֵינוּ,
עַל עָרְפֵּינוּ,
עַל כַּפּוֹת רַגְלֵינוּ.
הַשֶּׁמֶשׁ חוֹלֶמֶת אוֹתָנוּ וְגַם
כָּל הַנִּסִּים
 
יְפֵי־תֹּאַר, אַפְלוּלִיִּים, מְכֻרְבָּלִים
בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה,
בְּתוֹךְ הַבֹּץ,
מַגְדִּישִׁים אֶת הַסְּאָה,
שָׁם הִמְשַׁכְנוּ לִחְיוֹת בְּכָל מְאֹדֵנוּ,
שָׁם הִמְשַׁכְנוּ לָמוּת בְּטִבְעִיּוּת גְּמוּרָה,
בְּלִי נֶפֶשׁ חַיָּה בָּעוֹלָם
מִלְּבַדֵּנוּ,
עִם כָּל פִּלְאֵי־הַיְקוּם שֶׁמַּמְשִׁיכִים לָהֶם שָׁם: הַשָּׁמַיִם הַשֶּׁמֶשׁ הָרוּחַ
הַמַּיִם. עִם עֲנָנִים לְבָנִים קְטַנְטַנִּים, מוּזָרִים. עִם הָרַעַם, הַמִּגְדָּל
הַדִּמְדּוּמִים,
פִּרְחֵי בָּר עַל פְּנֵי הַזְּרִיחָה,
בַּרְחָשִׁים שֶׁנִּקְלְעוּ לִמְהוּמוֹת,
עוֹבְרֵי־אֹרַח מִקְרִיִּים.
עִם לִשְׁמֹעַ אֶת נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים
מוֹפִיעִים מֵאָחוֹר
 
שִׁגְרָה. אֲנִי אוֹמֶרֶת שִׁגְרָה.
כָּל הַדְּבָרִים מַמְשִׁיכִים לַחֲזֹר לַשִּׁגְרָה:
הַיֹּפִי. הַדַּקּוּת. נְשִׁימוֹתֶיךָ.
שְׂפָתַי צְמוּדוֹת אֶל נְשִׁימוֹתֶיךָ.
עִם צִפֳּרִים חֲגִיגִיּוֹת חָגוֹת מֵעַל נְשִׁימוֹתֶיךָ.
עִם לֹא לְאַבֵּד מַגָּע עִם נְשִׁימוֹתֶיךָ.
עִם עֵינֶיךָ. עִם הַבָּרָק בְּעֵינֶיךָ.
שְׂפָתַי צְמוּדוֹת אֶל עֵינֶיךָ.
אֶל הַבָּרָק שֶׁל עֵינֶיךָ.
אֵיפֹה מִתְגַּלְגֵּל הַבָּרָק שֶׁל עֵינֶיךָ.
עֵינֶיךָ. כְּמוֹ שְׁתֵּי חַיּוֹת פְּצוּעוֹת
מִתְמוֹגְגוֹת עַכְשָׁו עַל בִּטְנִי.
עִם הַזְּמַן שֶׁמַּמְשִׁיךְ לַחֲלֹף לְאִטּוֹ
שֶׁמְּפוֹרֵר אֶת עֵינֶיךָ
אֶת עַפְעַפֶּיךָ
אֶת מִצְחֲךָ
אֶת אַפְּךָ
אֶת נְחִירֶיךָ
אֶת פִּיךָ
אֶת שִׁנֶּיךָ
אֶת צַוָּארְךָ
אֶת גְּרוֹנְךָ
אֶת שְׂעָרְךָ הַקָּצוּץ עַד הַקַּרְקֶפֶת כִּמְעַט.
שְׂפָתַי צְמוּדוֹת אֶל עֵינֶיךָ. אֶל עַפְעַפֶּיךָ. אֶל מִצְחֲךָ.
אֶל אַפְּךָ. אֶל נְחִירֶיךָ. אֶל פִּיךָ. אֶל שִׁנֶּיךָ. אֶל צַוָּארְךָ.
אֶל גְּרוֹנְךָ. אֶל שְׂעָרְךָ הַקָּצוּץ עַד הַקַּרְקֶפֶת כִּמְעַט,
עִם הַזִּיפִים הַשְּׁחַרְחָרִים, הַקּוֹצִיִּים -
כַּעֲשָׂבִים עַל לְחָיֶיךָ.
שְׂפָתַי צְמוּדוֹת אֶל הַזִּיפִים הַשְּׁחַרְחָרִים, הַקּוֹצִיִּים -
כַּעֲשָׂבִים עַל לְחָיֶיךָ.
שְׂפָתַי צְמוּדוֹת אֶל לְחָיֶיךָ

הוֹ מִיגוֹ,
סְיָחִים רָצִים בַּחֲלוֹמִי.
אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת חִיּוּכֶיךָ.
שְׂפָתַי צְמוּדוֹת אֶל חִיּוּכֶיךָ,
כְּמוֹ אָז, כְּשֶׁרָקַדְנוּ יַחַד, יְחֵפִים וּפְרוּעִים, שָׁם,
בַּסִּבּוּב,
בַּפִּנָּה,
לְיַד הַחוֹמָה,
מִסָּבִיב לַחוֹמָה,
מֵעֵבֶר לַחוֹמָה,
בְּמִגְרְשֵׁי חֲנָיָה רֵיקִים,
עַל סַפְסָלִים צִבּוּרִיִּים

עַל פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת,
בַּקַּנְיוֹנִים,
בְּכָל מִינֵי אִצְטַדְיוֹנִים.
מִתְבּוֹנְנִים וְתוֹהִים מַה הָלְאָה מַה הָלְאָה מַה הָלְאָה

אֲנִי אוֹמֶרֶת שְׁלֵמוּת -
הַשֶּׁקֶט. הַהֶמְשֵׁכִיּוּת. הַמַּשְׁמָעוּת.
עִם לֹא לַעֲשׂוֹת כְּלוּם - כְּלוּם כְּלוּם כְּלוּם -
רַק לֶאֱסֹף אֶת זְרוֹעוֹתַי סְבִיבְךָ,
לָשִׂים אֶת הַזְּרוֹעוֹת שֶׁלִּי סְבִיב הַצַּוָּאר שֶׁלְּךָ.
שְׂפָתַי צְמוּדוֹת אֶל צַוָּארְךָ,
אֶל לְחָיֶיךָ,
אֶל סַנְטֵרְךָ,
אֶל כְּתֵפֶיךָ.
עִם הַזֵּעָה הַקָּרָה עַל כְּתֵפֶיךָ,
עַל מָתְנֶיךָ,
עַל יְרֵכֶיךָ.
עִם הָרַכּוּת שֶׁל יְרֵכֶיךָ.
שְׂפָתַי צְמוּדוֹת אֶל יְרֵכֶיךָ.
אֶל אֶצְבְּעוֹת יָדֶיךָ שֶׁהִצְהִיבוּ מֵרֹב נִיקוֹטִין.
אֶל הַזֵּעָה הַקָּרָה בֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדֶיךָ,
עִם רֵיחוֹת הַנִּיקוֹטִין בִּבְגָדֶיךָ.
עִם בְּגָדֶיךָ,
בְּלִי בְּגָדֶיךָ
 
עֵירֻמִּים מִתַּחַת לְרִגְבֵי הָאֲדָמָה
מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הָאַחֲרוֹנָה,
לְיַד חַלּוֹנוֹת מִזְּכוּכִית הַפּוֹנִים לַשְּׂדֵרָה,
שְׁנֵינוּ שׁוֹכְבִים זֶה לְצַד זוֹ.
מַרְהִיבִים כְּמוֹ אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים לִפְנוֹת בֹּקֶר,
עֶשְׂרִים וְאֶחָד בְּסֶפְּטֶמְבֶּר,
1975,
אָז,
כְּשֶׁהַכֹּל הָיָה זַךְ
וְטָהוֹר
וְנָדִיר
וְתָמִים
וְאָהוּב
וּמוּאָר

וְנִדְמֶה, הָעוֹלָם בְּדַרְכּוֹ
וַאֲנַחְנוּ בְּדַרְכֵּנוּ.
וְאֵיזֶה יֹפִי נוּגֶה.
וּבְמָקוֹם עַל־יָד,
לֹא הַרְחֵק מֵאֵיפֹה שֶׁאֲנַחְנוּ,
מִתַּחַת עֵצִים לְבָנִים,
לְאוֹר פָּנָסִים דּוֹלְקִים,
עִם מְחִיאוֹת־כַּפַּיִם קְטַנּוֹת
שֶׁהִמְשִׁיכוּ לָבוֹא
מִכָּל הַצְּדָדִים,
עִם הַחֲלוֹם שֶׁל שְׁנֵינוּ

הוֹ מִיגוֹ,
שְׁנֵינוּ נִצְחִיִּים.
תָּמִיד הָיִינוּ נִצְחִיִּים.
תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁאֲנַחְנוּ נִצְחִיִּים.
כַּבִּירִים וְנוֹצְצִים, הֵיכָן שֶׁפּוֹרְחִים הַפְּרָחִים,
שְׁנֵינוּ מְחַכִּים עַכְשָׁו לַזְּרִיחָה
 
וְהָאַלְמָוֶת הַשָּׁקֵט,
זֶה שֶׁלֹּא גּוֹרֵעַ מֵאִתָּנוּ עַיִן,
- זֶה שֶׁתָּמִיד כָּל כָּךְ הִרְבֵּינוּ לְשׂוֹחֵחַ עָלָיו -
עִם אֲדָמָה שִׁכּוֹרָה מַרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ בְּעֶרְגָּה,
מַתְחִילָה לַהֲזוֹת

עִם פִּרְחֵי הָאַלְמָוֶת צוֹמְחִים חָפְשִׁיִּים,
אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת מַמָּשׁ חָפְשִׁיִּים,
סְבִיבְךָ
סְבִיבֵנוּ
סְבִיבִי



Click here for other poems by Hedva Harechavi, translated from the Hebrew by Tsipi Keller, in our Winter 2018 issue.